המשקפיים הבלתי נראים

אנחנו לא רואים אותן, אך מביטים דרכן בכל רגע - המשקפיים שדרכן אנו חווים קשר ואת עצמנו.

מה אנחנו רואים דרכם?

את בן הזוג שלנו, כמה הוא מספיק או לא מספיק 

"אני זו שעושה הכל והיחידה שעובדת על עצמה בקשר הזה" 

והאם בכלל יש סיכוי שהוא / היא אי פעם יענו על הצרכים שלנו,  

את הערך העצמי שלנו, את כמה אנחנו בהרגשת יכולת להשפיע על אחרים 

או חסרי אונים, גם מול המציאות עצמה,  

את מה מגיע לנו או לא מגיע לנו, 

למה אפשר לצפות ומה חסר טעם לצפות בקשר, 

אפילו ברגעים הראשונים בו,

את תחושת הראויות שלנו, 

ואת מידת השלום או המלחמה שמתנהלת בתוכנו עם הרגשות שאנחנו מרגישים ומרגישות 

ובעיקר, כמה מוכר לנו להיות בפגיעות בנוכחות. 

המשקפיים האלו, יכולות קצת, טיפה, לשנות זוויות, 

להתרכך, עם הרבה מאמץ של חמלה עצמית 

אבל הן לא יכולות ממש להשתנות, 

או להיות מוסרות או מוחלפות או אפילו מעודכנות במשקפיים אחרות, 

מבלי שהן עולות למודעות ונראות כמה שהן - 

משקפיים ולא העיניים עצמם. 

הן סוג של אמצעי עזר, לא המהות האמיתית.

עד שלא נפגוש את המשקפיים ולא רק נראה דרכן, לא נגיע למגע אמיתי וגם אם לקצר תהליכים, לא נוכל לראות אחד את השני/ה באמת.  

השלב הראשון הוא לזהות את המשקפיים עצמן - לראות אותן, להכיר בקיומן, וללמוד איך להתבונן בהן ולא רק דרכן.

מבלי לזהות אותן, יש סיכוי גבוה שנמשיך לחוות את אותם תסכולים ודפוסים חוזרים בקשרים, הן עם עצמנו והן עם בת / בן הזוג / הדייט שלנו, מלווים בתחושות ייאוש וחוסר מוצא:

"אם אעשה מה שהיא רוצה, היא תירגע ויהיה לי שקט"

 "את אף פעם לא מרוצה!" 

"אתה תמיד עסוק ולא נמצא..." 

זו דינימיקה נפוצה, להמון זוגות יש את המריבות המעצבנות והמעייפות האלה 

הן לא קשורות ב100% רק לכלים בכיור ולגידול הילדים 

מתחת להאשמות ולקונפליקט הטכני, יש יש תמיד קונפליקט רגשי 

שני בני זוג שמרגישים לא מובנים, לא נראים ובודדים בקשר. 

ונחזור רגע למשקפיים - לדפוס: 

חשוב להבין שיש סיבה שהמשקפיים האלו, דווקא אלו, נוצרו. 

העיצוב המדויק שלהן, עובי העדשות, הזוויות הספציפיות - 

לכל הפרטים הקטנים יש סיבה וכוונה טובה: 

לשמור עלינו שלא ניפגע כשאנחנו בתלות רגשית, כי לא חווינו שם תיקון ברגע שהדברים לא הלכו חלק, אלא נשארנו לבד. והמטרה של הדפוס היא לשמור עלינו בדיוק שם. 

אם התבגרנו ולא למדנו אחרת, את הדבר שהכי יכול לעשות שינוי בקשר, הפגיעות שלנו, אנחנו מסתירים, לפעמים גם מעצמנו במשך שנים ארוכות. 

בילדות אנחנו הכי תלויים בעולם, הכי חשופים והכי זקוקים, 

אם שוב ושוב נפגענו ביחסים משהו בתוכנו חתם על חוזה סופי ומוחלט ללא סעיפי יציאה: 

מה שנקרא "NEVER AGAIN"

הבעיה היא שזה נעצר שם 

חלקים מאיתנו נשארו שם, בגיל ההוא, הצעיר, 

שכאן לא בטוח להיות חשוף עם הפחדים או הכמיהות שלי 

והמתח של איך להיות אני אני (אותנטי וקרוב) ובקשר, 

נכרך על עצמו כמו פקעת חוטים סבוכה  

ומרגיש תקוע

הזוגיות עומדת במקום והאהבה מתרחקת

ושם אנחנו מוצאים את עצמנו מצטדקים, מסבירים, מחנכים את האחר/ת

מצדיקים את המשקפיים (וכנראה שיש שם גרעין של אמת...) 

זה לא נגמר כאן... 

כי לבן או בת הזוג 

יש גם זוג משקפיים, אחרות, 

בדרך כלל משקפי תמונת מראה (אחד המתסכלים וגם אחד מבעלי הפוטנציאל ריפוי הגדולים) 

וזה לא עוזר. אנחנו נשארים שוב לבד, בלתי מובנים, בלתי נראים ורחוקים.

מה עוזר? 

להאט, להסתקרן... 

להבין איך המשקפיים האלו בנויות? ממה הן עשויות? 

מה הרגע שבהם אני מסתכל/ת דרכן ורק דרכן? איך זה מרגיש? 

איך התודעה שלי מתארגנת ברגע הזה שלא הולך לנו "חלק" בקשר?

ומה קורה במערכת העצבים שלי? 

האם אני נכנס/ת למוד בריחה / לחימה / קפיאה / ריצוי?

ואיך האנרגיה שלי בקשר, של המון מאמץ או אולי של רגל אחת בחוץ?

עוזר להאמין שיש גרעין פנימי שמנסה להרגיש ולפעול אחרת ולא יודע איך.

עוזר לקבל מפה כדי שיהיה אפשר לנווט בחוויה הפנימית שלנו בקשרים, ללמוד לעשות משהו חדש ואחר מהדינימיקה המעייפת, ועוזר במיוחד לדעת שיש דבר נפלא כל כך מעבר לדפוסי התקשרות והוא ריפוי עמוק, אישי וזוגי, שהדרך אליו, כמו תמיד מתחילה במודעות. 

♡♡♡ 

אחרי תקופת בישול ארוכה, עבודה מרגשת עם זוגות ויחידים בקליניקה שלי לטיפול מבוסס התקשרות, רגש וחוויה, הנחיית סדנאות התקשרות מבוססת מיינדפולנס בישראל ובאירופה, 

סוף סוף - אני שמחה וגאה להניח כאן הזמנה לקורס חדש!

♡

מוזמנים להתעניין ולהצטרף למסע עדין ועמוק אל תוך עולם ההתקשרות - לא רק כתיאוריה, אלא כחוויה חיה ונושמת בגוף, במערכת העצבים, ברגש ובתודעה.

להתיר את הקשרים

דפוסי התקשרות ופוטנציאל הריפוי שבהם

8 מפגשים בימי שני בערב, החל 19.5

הדרכה ללא עלות, תתקיים ב28.4

כל הפרטים כאן